- נָפֵש
- נָפֵשm. (נָפַש, b. h. Nif.) breathing, resting.Pl. נְפֵשים, נְפֵשִׁין, נְפַי׳. Tanḥ. Vaëra 6 (expl. ישעו, Ex. 5:9) אל יהיו משתעשעין כלומר אל יהיו נ׳ (not ואל יהון) let them not play, that is, let them not rest (on the Sabbath); Ex. R. s. 5.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
